בג"ץ עיבוד וחזקה

אחת הדרכים הנפוצות לזכות ברישום מקרקעין ביו"ש היא באמצעות סעיף בחוק העות'מאני המכונה "עיבוד וחזקה", לפיו "אם מישהו החזיק ועיבד קרקע במשך עשר שנים רצופות בלי התנגדות ובלי ערעור על זכויותיו – יש לו בה זכות חזקה של התיישנות... ונותנים לו שטר טאבו חינם", כדבריה של עו"ד פליאה אלבק. לדבריה "כמעט כל הקרקעות שהן בבעלות פרטית במדינת ישראל נרכשו מכוח סעיף זה". העובדה שעונש מוות מרחף מעל ראשו של פלסטיני שמוכר קרקעות ליהודים, הפכה את השימוש בסעיף זה לנפוץ עד מאוד: העסקה נחתמת ומתועדת היטב בוידאו, הכסף ניתן והמוכר מסכים שלא לערער או להפריע לרוכש במשך עשר השנים הנדרשות. בחלוף הזמן מגיע הרוכש למשרדי רשם המקרקעין וזוכה בטאבו הנכסף.
 

במשך עשרות בשנים השתמשו רוכשים יהודים בשיטת רישום זו והיא אף זכתה לביסוס באינספור פסקי דין והוראות משפטיות. אלא שבשנים האחרונות חל שינוי משמעותי: צירופם של שני אנשים לשירות המדינה גרם לכרסום גובר והולך באופן שבו מיישמים סעיף זה. עו"ד מלכיאל בלס, המשמש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מגלגל בשנים האחרונות מהלך שמטרתו לבטל את רישומי הקרקע שנעשים על בסיס סעיף זה. בעתירה שהגיש לבג"ץ בנושא טען בלס כי "בעת הנוכחית... תפיסת מקרקעין... נתפסת כמעשה אסור ובלתי מוסרי, וכבסיס לאנרכיה. באיו"ש קיימים סכסוכי קרקעות רבים. סכסוכים אלו גולשים באופן תדיר לעימותים אלימים, לפגיעה בסדר הציבורי ולעתים לפגיעה בחיי אדם". בשל כך דורש בלס לבטל את הרישום על בסיס זה לא רק מכאן ולהבא אלא גם למפרע. קבלה של דרישות מסוג זה תביא לפריחה בעסקיהם של עמותות השמאל ולפגיעה אנושה בחקלאים יהודים רבים.
 

במקביל, משרתת ציבור אחרת, רס"ן רונית לוין שעשתה מספר שנים תחת היועץ המשפטי ליהודה ושומרון בפרקליטות הצבאית, החלה בצמצום בפועל של תחולתו של הסעיף. בסדרה של צווים והוראות שהוציאה נקבעו תקדימים חדשים לפיהם די בכך שחקלאי שינה את סוג הגידול שהוא מגדל בקרקע בכדי "לאפס" את ספירת השנים שלו בקרקע ולערער על החזקה שבידיו, למרות שזו עשויה להמשך במקרים מסוימים עשרות רבות של שנים.
 

בפסק דין תקדימי שניתן בבג"ץ ואשר הפך את החלטת ועדת העררים הצבאית נתקבלו עמדותיהם של בלס ולווין, ונקבע כי מעתה חזקה כשלעצמה לא תועיל לו לחקלאי, ובכדי לרשום את הקרקע על שמו הוא יידרש לראיות נוספות. כך שלא רק שהדרך לעשר השנים המיוחלות נעשתה קשה הרבה יותר, אלא שגם התועלת הצומחת מכך, בדמות רישום בעלות בטאבו, שוב אינה כמו שהייתה.