צו שימוש מפריע

צו מנהלי שמוציא המנהל האזרחי ביהודה ושומרון נגד יהודים המחזיקים כדין בקרקע או בנכסים אחרים, האוסר עליהם להשתמש בנכס בטענה שעצם נוכחותם במקום מפריעה לשלום הציבור. השימוש בצו זה, שנעשה לראשונה כלפי מתיישבי "בית השלום" בחברון בשנת 2008, נעשה במקרים בהם מתגלה סכסוך קרקעות בין יהודים לערבים, או כאשר המפקד בשטח סבור כי נוכחותו של מתיישב יהודי בנכס מעוררת בעיות מבחינה מדינית או ביטחונית, זאת אף ללא טענת בעלות של הצד הפלסטיני.
 

בתחילה נקבע כי ניתן להשתמש בצו זה עד לתקופת החזקה בשטח של שלוש שנים בלבד, כאשר לאחריה לא ניתן יהיה לסלק אדם מאדמתו על סמך צו זה. אלא שבמשך הזמן צו זה הורחב וכלל גם הארכה של תקופת החזקה לכדי חמש שנים, וגם קביעה כי במידה ונעשו שינויים בשימוש בקרקע במשך התקופה הרי שיש להתחיל את הספירה מחדש. כך, במידה ואדם השתמש בקרקע במשך ארבע שנים, ובסופן הוא שינה למשל את סוג הגידולים בקרקע, ניתן להשתמש בצו שימוש מפריע כלפיו במשך חמש שנים נוספות.
 

מכיוון שצו זה פוגע בזכויות הקניין הלגיטימיות שאין עליהן ערעור משפטי, הוא זוכה לביקורת רבה. כך למשל הודיעה הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (וועדת לוי) כי "צו זה הנו דרקוני ושיטת משפט מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו", ועל כן המליצה הועדה לבטלו.