דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון

חלפו יותר מארבעים וחמש שנות נוכחות ישראלית ביהודה ושומרון, ודומה כי המציאות המשפטית שם רק נעשית מורכבת יותר. אי- החלת החוק והמשפט הישראלי ביהודה ושומרון מחד גיסא, עם התרחבות הנוכחות הישראלית והתבססותה מאידך גיסא, הובילו למציאות משפטית ייחודית שלמיטב ידיעתנו אין לה אח ורע בעולם. העובדה כי ישראל אף נמנעת כמעט כליל משינויי חקיקה מהותיים איננה תורמת ליכולת הניווט במערכת נורמטיבית זו. הטופוגרפיה המשפטית ביהודה ושומרון מורכבת מרובדי חקיקה מתקופות מגוונות שלהן מאפיינים שונים.

כך למשל משטר הקרקעות ביהודה ושומרון עדיין מוסדר באמצעות חקיקה עות'מנית מן המאה התשע-עשרה, שגם במקום 'הולדתה' כבר תוקנה והוחלפה. לכן הרוצה להתחקות אחר הדין ביהודה ושומרון חייב להתמצא בחקיקה עות'מנית, מנדטורית, ירדנית ואף בתחיקה צבאית ישראלית. נוסף על כך עליו להתמצא בפסיקה מנדטורית, בפסיקה ישראלית ישנה וגם בהחלטות של ועדת שיפוטיות צבאיות המשתתפות אף הן במלאכת פיתוח המשפט ביהודה ושומרון; ומעל לכול מרחפות נורמות מן המשפט הבינלאומי הפומבי. ספק רב אם מישהו אי פעם העריך כי המציאות המשפטית ביהודה ושומרון תהיה כפי שהיא כיום.

לכאורה, מערכת משפטית כה מורכבת וצורכי החיים הדינמיים מהווים מצע אידאלי למחקר משפטי. הן מן הבחינה העיונית והן מן הבחינה המעשית, מורכבות הדין ביהודה ושומרון הייתה אמורה להניב מבול של כתיבה מחקרית ושל ספרות מקצועית. ואולם הכתיבה המחקרית והמקצועית הנוגעת ליהודה ושומרון מועטה ביותר, ובכל מקרה מרבית הכתיבה היא בת שני עשורים ויותר.

חסר זה איננו בלתי- מורגש. תרבות ההידיינות המשפטית בעניינים הקשורים לדין החל ביהודה ושומרון בשני העשורים האחרונים, ובמיוחד לדיני המקרקעין שם, הפכה חסר זה לניכר במיוחד. הידיינות משפטית חייבת להיות נסמכת על מצע משפטי סדור, ושעה שזה חסר – או למצער אינו מפותח כל צורכו – הכול יוצאים נפסדים.

כאמור, הטופוגרפיה המשפטית ביהודה ושומרון מתאפיינת בריבוד נורמות משפטיות מתקופות שלטון שונות עם תחולה מיוחדת של נורמות מהמשפט הבינלאומי. העובדה שבית המשפט העליון פתח מיד לאחר מלחמת ששת הימים את שעריו לעותרים תושבי יהודה ושומרון שאינם ישראלים, תרמה תרומה חשובה למשפט הבינלאומי. עם זאת בצד פיתוח עשיר של המשפט הבינלאומי, דווקא פיתוח הדין המקומי המהותי נותר דל למדי.

עובדה זו הובילה לכך שהתחקות אחר הדין המהותי ביהודה ושומרון מצריכה נבירה בהוראות חוק עתיקות ובספרות מקצועית מן המחצית הראשונה של המאה העשרים ואף לפני כן. לעתים אף נשענה מערכת המשפט על הדין הישראלי בלי לתת את הדעת לכך שהדין החל ביהודה ושומרון איננו זהה. כך או כך, שליטה בדין החל ביהודה ושומרון או הבנתו הפכה להיות נחלת מעטים, יודעי ח"ן.

אין לכחד כי גם הוויכוח הפנים- ישראלי בדבר עתידם המדיני של שטחי יהודה ושומרון מוצא את ביטויו בזירה המשפטית. במיוחד בעשור האחרון החלו להתרבות עתירות שעניינן פגמים משפטיים ממגוון סוגים, שנפלו לכאורה בהקמת נקודות התיישבות ישראליות ברחבי יהודה ושומרון. אף על פי שיש רגליים לסברה שרובן המוחלט של עתירות אלו מושתת על מניעים פוליטיים, מדובר בסופו של יום בהליך משפטי לכל דבר ועניין. ככזה, גם הוא חייב להיות מושתת על מסד משפטי סדור.

חלק לא מבוטל מעתירות אלו הוביל לעקירת תושבים ישראלים מבתיהם. כך קרה למשל בעמונה, במגרון, בבית- אל ועוד, לעתים בלא מיצוי הדיון המשפטי על פי דיני המקרקעין החלים ביהודה ושומרון. במובן זה, ככל שאכן מדובר בעתירות המונעות משיקולים פוליטיים, השיגו העותרים בעתירות ההן את מטרתם הפוליטית באמצעים משפטיים.

תובנה זו בין היתר הובילה את ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו ואת שר המשפטים יעקב נאמן להורות בפברואר 2012 על הקמת צוות משפטנים בראשות השופט (דימ') אדמונד לוי (עם השופטת (דימ') תחיה שפירא ועו"ד אלן בייקר), שהתבקש להמליץ שורת המלצות הנוגעות להסדרת הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון ולהבטחת קיום הליך נאות לבירור סוגיות מקרקעין שם. הצוות, שנודע כ'ועדת לוי', ישב על המדוכה חודשים מספר והגיש את מסקנותיו והמלצותיו בחודש. יולי 2012 ועדת לוי פרסמה 'קול קורא' ובו פנייה לציבור להגיש את עמדתו. ואכן, גופים מספר הגישו את עמדותיהם במגוון נושאים ועניינים הקשורים לתחום סמכותה של הוועדה.

לידת ספר זה היא יזמת 'מרכז אדם ואדמה – לציונות, משפט וחברה' –מיסודה של תנועת 'רגבים' – להנגיש לציבור הרחב, למשפטנים כמו גם לקוראיםמשכילים שאינם בעלי הכשרה משפטית, תובנות והיבטים משפטיים שהונחו עלשולחן ועדת לוי ושלא זכו עד כה לבמה הראויה. אנו סבורים שיזמה זו תתרוםלהפריית הדיון המשפטי סביב סוגיות יסוד הקשורות ליהודה ושומרון, ותתרום גםלהשלמת החסר במחקר המשפטי הקשור ליהודה ושומרון. ספר זה מרכז אפוא כמהחוות דעת שהוגשו לוועדת לוי לאחר שעובדו למאמרים אקדמיים. נוסף על כך צורפולספר מאמרים אקדמיים ספורים שלא הונחו לפני ועדת לוי עקב חשיבותם ויכולתםלהעשיר את הספר ולהאיר זוויות נוספות בסוגיות שנראות בעינינו חשובות במיוחד.

ניתן לעיין בתוכן העניינים. 

פרטים נוספים והזמנות, באתר הוצאת הספרים בורסי.